(אירלנד 2006)כבר הרבה זמן לא ראיתי סרט יפה כל כך ונטול כל יומרה. נגן גיטרה (שמתייחסים אליו בכתוביות בתור "guy") שר ומנגן באחד הרחובות הראשיים בדאבלין בלילה (הוא מנגן רק בלילות - כי במשך היום אנשים רוצים לשמוע מוזיקה עם מילים שהם מכירים....) כשניגשת אליו בחורה (מהגרת צ'כית שמתייחסים אליה בכתוביות בתור "girl") ומתחילה לשאול אותו שאלות על השירים שלו. כשהיא מגלה שהוא גם מתקן שואבי אבק היא מתעקשת להביא אליו את שואב האבק שלה לאבחון ביום למחרת. זאת ההתחלה של שבוע שלם שהם מבלים ביחד, כותבים יחד, שרים יחד, מנגנים ואפילו מקליטים אלבום של השירים שלהם ודרך המוזיקה מגלים אחד את השני. אם כבר מדברים על מוזיקה, מה שעושה את ONCE מה שהוא זה הפסקול המדהים שלו. כל השירים הם שירים ששני הגיבורים מבצעים בסרט - ואמנם הסרט אירי אבל אל תצפו לחמת חלילים ולפריקונים מרקדים אלא יותר שירי סינגר/סונגרייטר, ופולק שמבוצעים בד"כ כלל בהפקות מינימלסטיות של פסנתר וגיטרה. משיר הנושא שאיתו מתחיל הפסקול - Falling slowly שזה השיר שכריס מרטין (Coldplay) היה מת לכתוב ועד ל- If you want me שמבוצע רק על ידי הבחורה עם פסנתר בביצוע די מצמרר (צריך לראות את הסרט בשביל באמת להבין את הקונוטציות) מדובר על פסקול מעולה. מי שאחראי לפסקול המוצלח הזה הוא Glen hansard שכתב את רוב המוזיקה, וגם משחק בתפקיד הראשי. בכל אופן רוצו לראות את הסרט ולשמוע את הפסקול (מתוכנת שיתוף הקבצים הקרובה לביתכם).
תהנו.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה