מה שמסתובב אצלי במערכת בזמן האחרון

Fionn regan- the end of history





(סגנון - פולק, אינדי)

האלבום הראשון של הסינגר/סונגרייטר Fionn regan הוא בהחלט אחד מהאלבומים שעשו לי את החורף. עם אזכורים לסופרים כמו סול בלו ופול אוסטר בשירים שלו, The end of history לוקח את המאזין למסע - או סוג של סיפור שמתגלגל במשך כל האלבום . אלבום יפה ומקאברי כאחד עם השפעות ברורות של Nick drake, Elliot smith ו ה- Cocteau twins.


(למייספייס)

(קליפ לשיר - put a penny in the slot)




Modselektor- Happy birthday

(סגנון- טקנו, דאב, היפ הופ)

מה שהפתיע אותי ב Modselektor זה הסאונד שלהם יש להם פשוט גרוב שלא יצא לי לשמוע כבר הרבה זמן, באסים שמנים מלווים בקטעים מלודיים ושילוב של כל כך הרבה סגנונות. עם רשימת אורחים כמו Thom yorke והחבר'ה מ- Maximo park זה ממש מסיבת ימולדת.

(למייספייס)

Against me- New wave

(סגנון- פולק/פאנק)

האלבום האחרון והרביעי של against me הוא הרבה יותר פופי מקודמיו, עדיין יש בו את האגרסיות שהיו באלבום הקודם עם השם הגאוני Reinventing axl rose והאלבום הזה בהחלט בועט, אבל הוא הרבה יותר user friendly מכל החומר שהיה להם עד עכשיו. עם כל ה"התחנפות" של האלבום הזה למיינסטרים (קליפ ב MTV והכל....) Against me עדיין שומרים על החספוס שלהם. מה שעוד מוסיף לסאונד המעניין של האלבום הזה זו העובדה שמי שהפיק את האלבום הוא לא אחר מאשר butch vig - שהפיק את Nevermind של Nirvana בזמנו.

(למייספייס)

(וידאו live - Thrash unreal) בגרסה אקוסטית

Menomena - friends and foe

(סגנון- אינדי רוק אקספרימנטאלי)

ערבוב של punk, funk אינדי ועבודת מחשב אינטנסיבית שיוצרת לופים במיוחד בכל הנוגע לעבודת התופים ולפרקאשנס - עם שילובים של קטעים מלודיים בפסנתר וכלי נשיפה שונים ןמשונים Menomena יוצרים בליל של צלילים שלרגע נשמע כאוטי ולרגע הרמוני לחלוטין. לא זוכר כבר איך הגעתי ללהקה הזאת אבל friends and foe הוא בהחלט אחד מהלאבומים הכי מרעננים שיצא לי לשמוע לאחרונה. אפשר לשמוע את ההשפעות של modest mouse (במיוחד בשיר הפתיחה - Muscle 'n' flow) ואת ה Flaming lips בכל מה שנוגע לעבודת המחשב.

(למייספייס)

(קליפ מגניב ולא רשמי על כל הכיף שבגרפיטי לשיר Wet and rusting)

The view- Hats of to the buskers

(סגנון - בריטפופ, אינדי)

הלהקה הסקוטית הזו פשוט הפציצה באלבום פופ/רוק (או איך שתרצו לקרוא לזה) לפי הספר. כשהמפיק שלהם James endeacott הוא אותו מפיק שעבד עם ה- Strokes - אי אפשר באמת להתאכזב. בסה"כ לא מדובר על איזה אלבום מבריק אבל בתור מוזיקת בוקר הוא מתפקד בצורה מצוינת. רוב השירים פה הם להיטים שדי נמאסים בשמיעה השלישית אבל בכל זאת האנרגיות שיש באלבום תופסות אותך מיד. די מדובר על תופעת הפוסט - Libertines ועם להקות כמו ה - Arctic monkeys כמודל חיקוי - The view בקושי יצאו מהתיכון וכבר הגיעו לפלטינה. תכלס מדובר על חבורת ילדים שיש להם משהוא לומר על שומדבר בעצם, אבל הם עושים את זה בצורה הכי כיפית שיש ולפעמים זה כל מה שרוקנרול צריך.

(מייספייס)

(קליפ ממש נחמד לשיר Face for the radio)